צמח עמק הירדן ליסינג (1993) בע"מ ואח' נ' סייף ואח'

פסק דין

1.ענייננו בתביעה כספית בגין נזקי פח שנגרמו לרכב התובעים או מי מהם, מס' רישוי 8601770 (להלן: "הרכב") בתאונה מיום 31.7.10 (להלן: "התאונה" או "האירוע").

2.אין מחלוקת כי נתבע מס' 1 פגע ברכב התובעים מאחור, וגרם לו נזק.

3.התובעים טוענים לנזק ישיר (ללא מע"מ) בסך 23,524 ₪, ירידת ערך בסך 8,036 ₪, שכ"ט שמאי (ללא מע"מ) בסך 2,017 ₪, ושכירת רכב חלופי בסך 489 ₪.

נתבעת מס' 2 אישרה לתשלום נזק ישיר בסך 23,524 ₪, ירידת ערך בסך 7,803 ₪, ושכ"ט שמאי בסך 900 ₪, כך שנתבעת מס' 2 אישרה לתשלום סך של 32,227 ₪.

מסכום זה הפחיתה נתבעת מס' 2 בגין "הנחת דו"ח" סך של 7,057 ₪, כך שהיא שילמה בפועל לתובעים או למי מהם סך של 25,170 ₪.

4.בכתב ההגנה טענה הנתבעת בעיקר כי לתובעים או מי מהם יש צי רכבים, או מוסך פרטי לתיקון הרכב, לכן זכאים הם כנטען להנחות משמעותיות הן במחירי החלקים, והן בעלויות התיקון בפועל. בכתב ההגנה עוד נטען כי תובע מס' 2 שילם השתתפות עצמית גבוהה ולכן מחפש הוא לעשות עושר ולא במשפט ע"י הגשת תביעה זו.

5.אין חולק כי תובעת מס' 1 היא חב' ליסינג ממוני, והקיבוץ חכר את הרכב בליסינג ממוני בזמנים הרלוונטיים של התביעה.

6.התקיים דיון בתיק בו נשמעה חקירתו הנגדית של השמאי מטעם התובעת, וכן חקירת בעל המוסך אשר תיקן את הרכב, וכן עדותו של נתבע מס' 1. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

7.לגבי טענותיו של ב"כ הנתבעת בעניין הזהות של התובע הנכון, והצורך בדחיית התביעה נגד תובעת מס' 1 דין הטענה להידחות. דו"ח השמאי שהוצא הוצא על שם תובעת מס' 1 וחשבונית התיקון הוצאה על שם שתי התובעות.

חשבונית התיקון שולמה בשיק המשוך על חשבון תובע מס' 2 ואילו השיק של הנתבעת לתשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת ע"ס 25,170 ₪ הוצא דווקא על שם תובעת מס' 1. בנסיבות אלו, ומאחר ונתבעת מס' 2 שילמה לתובעת מס' 1 את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, ולאור העובדה כי תובעת מס' 2 היא זו ששילמה את עלות התיקון של הרכב בפועל, שוב אין לשמוע מפיה של נתבעת מס' 2 כל טענה בעניין זהות התובע הנכון.

8.באשר לגובה הנזק הישיר שנגרם לרכב, נתבעת מס' 2 לא ביקשה לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעמה, ולא הגישה דו"ח שמאי נגדי, וכל טענותיה עד כה התמקדו בכך שהתובעות מקבלות הנחות משמעותיות הן בעניין עלות התיקון והן בעניין מחירי החלקים ברכב. בכתב ההגנה לא הועלתה כל טענה ספציפית ומפורשת על כך שחלק מהנזקים שנצפו ברכב התובעות לאחר התאונה, ואשר אושרו ע"י השמאי מטעמם, לא נגרמו בתאונה הנדונה. טענה זו נשמעה לראשונה רק בסיכומי ב"כ הנתבע, והיא מהווה הרחבת חזית אסורה.

9.יתרה מכך, במכתב הנתבעת לתובעות מיום 22.2.11, נספח ח', אישרה הנתבעת לתובעות נזק ישיר בסך 23,524 ₪, היינו הודתה היא במלוא הנזק הישיר שבדו"ח השמאי של התובעות, כך שאין לשמוע מפיה כעת כל טענה כנגד הנזק הישיר שאושר על ידה לפני כן.

10.בנסיבות אלו, אני קובעת כי הנזק הישיר האמיתי ברכב ללא מע"מ הוא 23,524 ₪.

11.בעניין ירידת ערך, טען ב"כ הנתבעת כי התובעות לא הביאו עדויות לעניין גורל הרכב לאחר התאונה, אם נמכר או אם לאו, ואם נלקחה ירידת הערך בחשבון ביחסים בין התובעות.

הנזק של ירידת ערך, הוא מטבעו נזק שאמור להתממש בעתיד בעת מכירת הרכב לצד ג'. הניזוק אינו אמור להוכיח כי הוא הפסיד סכום זה בפועל על מנת לזכות בפיצוי בגין המרכיב של ירידת הערך, ואינו אמור להוכיח כי הוא מכר את הרכב בהפסד לצד ג'. השמאי מטעם התובעות נחקר ע"י ב"כ הנתבעת, ומסקנותיו בעניין הנזק הישיר, וירידת הערך לא נסתרו כלל.

בנסיבות אלו, יש לאשר את הנזק של ירידת ערך בסך 8,036 ₪.

12.באשר לשכ"ט שמאי, לא התייחס ב"כ הנתבעת לעניין זה בסיכומיו, וכן לא הועלתה טענה ממשית בעניין זה בכתב ההגנה.

בהתחשב בסכום הנזק הישיר שהוא גבוה יחסית, וכן בשיעור ירידת הערך של 7%, וכן במכלול העבודות שבוצעו ע"י השמאי, הן בהערכת הנזק הישיר, והן בהערכת ירידת הערך, והן בביקוריו במוסך במהלך 5 פעמים כעדותו, וליווי התיקון עד הסוף, נראה כי הסכום של 2,017 ₪ (ללא מע"מ), הוא סכום סביר בהחלט. סכום זה שולם במלואו יחד עם המע"מ לפי הקבלה שצורפה לתיק.

13.הנזק של שכירות רכב חלופי לא הוכחה כראוי, ולא הוגשו מסמכים על תקופת השכירות או על הסכום ששולם בגינה.